בית בד


בימים עברו קורת עץ שימשה כזרוע שהניעה את מכונה הסחיטה בבתי בד. אותה קורת עץ (בד) היא מקור השם "בית בד".
מובן כי בעידן המודרני קורת העץ הפכה לסמל ובמקומה נעשה שימוש במכונות מתקדמות שחוסכות זמן ומשאבים ובהן ניתן להכניס מצד אחד זיתים ולקבל שמן בצד השני (בדומה למשפט: נכנס יין יצא סוד, נכנס זית יצא שמן...).


בין אם מייצרים שמן זית ביתי ובין אם מייצרים באופן המוני, התהליך הוא בדיוק אותו תהליך:
1. ניקוי הזיתים מסימני השדה- בוץ, אבק, עלים, ענפים, אבנים ושאריות ריסוס שנותרו בעקבות הדברת מזיקים.
ניתן להיעזר במפוח בכדי להפריד את העצמים הקלים מהזיתים, הפסולת הכבדה יותר תשקע במים לתחתית המיכל.

2. ריסוק הזיתים- מבצעים את תהליך הריסוק בכדי להפריד את הגרעין מהזית.
הריסוק מתבצע בעזרת – אבן ריחיים, מרסקת או מגרסה ונעשה עד שהזיתים הופכים לעיסה.
3. ערבול הזיתים- שלב זה לוקח בין עשרים ל- 45 דקות. אין צורך בזמן נוסף ואף נכון יותר לומר כי "כל המוסיף גורע" ואיכות השמן עלולה להיפגע. טמפרטורת הערבול לא תהיה מעל 30 מעלות צלזיוס.במהלך הערבול נוצר תהליך שבו בועיות השמן מתחברות אחת לשנייה והופכות לבועיות גדולות ובשלב ההפרדה הן יהפכו את מיצוי השמן ליעיל יותר. 

4. הפרדת כוחות-  בשלב זה מפרידים בין שמן - מים - פסולת הזיתים. 

5. אחסון- בכדי לאפשר למשקעי הזיתים שעוד נותרו בשמן -לשקוע, מאחסנים את השמן במכלי נירוסטה לחודש ימים. במהלך תקופה זו מתבצעת ההפרדה האחרונה וכל משקעי הזיתים שוקעים אל תחתית המיכל והשמן הופך צלול. במהלך תקופה זו נמכר שמן ראשון המסיק ובו כל משקעי הזית הנותרים, שמן זה מאד דומיננטי בטעמיו והא בריא מאד.

לאחר שהשמן מוכן נשארת פסולת הזיתים המכונה "גפת" ומי הזיתים המכונים "המוהל". אלו חומרים רעילים ועיקר השימוש בהם נעשה בצורת מחזור בו משתמשים בחומרים אלו להבערת תנורים ולדישון.

אין תגובות:

פרסום תגובה